צילום למתחילים : כמה טיפים מסטודנטית לקולנוע 2017

0 2,027

מגיל קטן אהבתי לצלם, התחביב הקבוע שלי אצל החברות הכי טובות שלי זה לפתוח את האלבום הכי ישן שיש אצלן בבית ולהתמוגג מהזיכרונות הקטנים שלנו יחד. צילום הוא דבר נשגב. במיוחד עבורי, כסטודנטית לקולנוע הרגשתי שזה משהו שהייתי חייבת להתנסות בו בעצמי בצורה מעמיקה יותר. המשפט הראשון שלי באוניברסיטה משך המון מבטים, כמו רוב המשפטים שלי באוניברסיטת תל אביב.

אני מרגישה שאני קצת לא משתלבת ברקע ההיפסטרי הכל כך מגניב של האוניברסיטה. אמנם אני מאוד נהנת מהלימודים אבל גם הם, שנויים במחלוקת. המשפט ההוא היה במהלך שיעור אולפן כאשר חילקו אותנו לבעלי תפקידים ואני כנראה קיבלתי את תפקיד הצלמת ונורא נבהלתי "למה שנשים הן אלה שיצלמו במצלמה הכול כך גדולה הזאת?"

אמרתי את זה בחצי צחוק, אבל מצלמות הוידאו שנמצאות באולפן באמת הפחידו אותי. הן נראו כמו מפלצות ענק ואיך בכלל ציפור קטנה כמוני יכולה לתפעל אותה ועוד להוציא פריימים יפים? כולם הסתכלו עליי במבט מוזר מאוד, ובכן, הם צודקים ואני טעיתי (אני מודה, גם אני טועה). האוניברסיטה מקדמת פמיניזם במיוחד בחוג לקולנוע כי קולנוע נחשב כתחום גברי מאוד, בהתחשב בעובדה שקיימות בעולם רק 7% במאיות.

בהמשך אותה השנה העבירו אותנו קורסי "צילום ועריכה" במסגרות תחומי קורסי החובה – דיברו איתנו על איזו, צמצם ותריס. עבורי, זה כמו היה לדבר על תחום כמו סייף (תחום שרחוק ממני שנות אור). למרות שתמיד התעניינתי בצילום הקורס הזה רק גרם לי להתבלבל עוד יותר ולחשוב שלעולם לא אבין את תורת הצילום הזו.

המשפט שאמרתי בשנה א' מקבל פנים שונות היום בשנה ג'. בכללי, כל המחשבה שלי השתנתה בשנתיים האחרונות, וכחלק בלתי נפרד מתרבות דור ה-Y החלטתי שאני רוצה לעשות הכול וכלום בו זמנית. אני רוצה לצלם, לכתוב, לתפור, ללמוד לתדלק, ללמוד לדבר פורטוגזית, צרפתית, איטלקית, לעשות סנפלינג ולהתחיל לגלוש. אה ושכחתי גם את היוגה, כושר, האוכל הבריא ועוד מלא דברים שאני צריכה (ומחויבת) לעשות.

בין כל אותם דברים שאני רוצה לעשות בחיי, אני עדיין לא שם, אבל אני חושבת שאני בדרך. כרגע, הצילום תופס את התפקיד המרכזי. למה? כי הצילום מרחיק אותי מהמציאות לרגע וגורם לי לרחף בעולם דרך עיניים אחרות. תוך כדי לכידת התמונה אני רואה את העולם שלי דרך העין של המצלמה ואני רואה את התמונה כמעשה אמנות, שכפול המציאות וניתוק ממנה בו זמנית.

 

אני צלמת מתחילה, אז אני יודעת שאין ביכולתי לתת לכם טיפים שיגרמו לצילום שלכם פתאום להיראות מקצועי. מקצועיות מגיעה מעבודה קשה, הבנה של הציוד, התמדה ואיך לא? כישרון. אבל הכישרון מגיע בסוף כי הפסקתי להאמין במילה הזאת. 

    תלמדו את המצלמה שלכם – אני יודעת שכבר אמרתי את זה, אבל אני אגיד זאת שוב. תלכו למישהו שמבין קצת יותר מכם, זה ייקח כמה שניות להבין ונצח של חקירה ויישום. תלמדו על העדשה שבידיכם, מה גודל הצמצם, מה עושה הצמצם (תורם לעומק השדה ונותן התמקדות רחבה או צרה), תריס (מהירותו של התריס משפיעה על האור שנכנס לפריים וגם נותן אופציה לצילום תוך כדי תנועה.) איזו הוא הכלי שייתן את האופציה להאיר את התמונה כאשר אין אופציה להוסיף תאורה (האיזו, יכול גם לגרום לתמונה להיראות גרעינית, לכן יש להיזהר ממנו מאוד).

     אל תפחדו לביים את האובייקט שלכם – כאשר התחלתי להתעסק בכל עניין הצילום המקצועי, בכלל הייתי האובייקט המצולם. אחת מחברותיי הטובות ביותר, ליטל טל, היא צלמת במקצועה וכאשר היא התחילה להתעסק עם המצלמה היינו יוצאות לצילומים רבים. בין אם מדובר בצילומי רחוב, צילומי מגזין או אפילו סתם צילומי טבע. בתור מישהי שבדרך כלל הייתה אובייקט הצילום אני יכולה לומר לכם שאין דבר שיכול לעזור יותר למצולם אם תכוונו אותו טיפה, תגידו לו איך התמונה יוצאת יותר טוב כדי שגם הוא יוכל לשתף פעולה בצורה הטובה ביותר.

 

     תמצאו פינה יפה שאתם חושבים שהיא יכולה להיות ציורית – אני אישית, אוהבת למצוא פינות מלאות חיים כאלה שמכניסות אותי למכונת זמן ומוציאות אותי בעשור אחר. בנוסף, לעולם לא אתבייש לשאול על אם אפשר לצלם או להצטלם במקום מסוים, בסופו של דבר, אין לי מה להפסיד כאן, אלא רק להרוויח.

     דינמיקה של צלם – מצולם היא סופר חשובה! בין אתם הצלמים או המצולמים, כאשר אין כימיה או אינטראקציה כיפית התחושה הזו תעבור גם אל התמונות שלכם, צילום הוא כלי שיכול להוציא בכם רגשות (תמונה אחת שווה אלף מילים, לא?). אם אתם מרגישים שהדינמיקה היא לא טובה תעצרו את הצילומים, תעשו משהו קטן בכדי לשבור את הקרח ותמשיכו.

    הגודל לא קובע, גם לא המחיר ששילמתם עבור המצלמה, כל מצלמה יכולה להוציא תמונה טובה. אני אהיה כנה איתכם, הציוד שלי הוא ציוד מאוד פשוט. ראיתי צלמים עם עדשות כמו של נשיונאל ג'יאוגרפיק והם מאוד הלחיצו אותי, גרמו לי לגמגם ולפקפק בעצמי, הרי מה אני יודעת בכלל? קניתי מצלמה ביד שנייה מבלי לדעת בכלל מה הם הנתונים שלה. כמו שלא מודדים צייר על פי איכות המכחול שלו גם לא מודדים צלם על פי איכות המצלמה שלו.

     תכניסו את עצמכם בתוך הפריים (אפילו שאתם לא בתוכו) – אנדרה באזין, מגדול התיאורטיקנים של הקולנוע טען כי כוחו של הצילום במסגרת הוא לבודד פרט אחד מהמארג הכללי, הצילום חושף, מבודד, מחדד וממקד על האובייקט הזה את תשומת ליבנו שבד"כ חולפת עליהם ביעף. אם בחרתם להתמקד במשהו, תבינו מדוע בודדתם אותו, תביאו את עצמכם.

    אל תקשיבו תמיד לאינטואיציה שלכם – אל תוותרו על שום פריים. כשאני יוצאת לצילומים, אני מצלמת כמה שיותר, מגיעה הביתה, מוחקת מה שלא נראה לי, עורכת את מה שכן ושולחת ללקוח, לחברה או לכל מי שבא לי. רוב הפעמים, התמונות שיוצאות חשוכות או נראה לי שהן לא מעניינות אך הן אלה שיש הכי הרבה מה לעבוד איתן וניתן להוציא מהן דברים שלא חשבתם עליהם. בדרך כלל, אני מאמינה בלהקשיב לאינטואיציה, אבל דווקא הפעם, צריך לתת לה קצת לנוח. 

 

   מקווה שתרמתי עם המאמר, ספרו לי איזה טיפ הכי אהבתם והתחברתם אליו? איזה טיפ אתם חושבים שניתן להוסיף? ומה אתם הכי אוהבים לצלם?

מחכה לשמוע מכם,

אילנה.

כל זכויות היוצרים על התמונות שמורות לליאל זנד. 

 רוצות מכנסיים כמו שלי? הנה כמה אופציות מגניבות שמצאתי עבורכן

Leave A Reply

Your email address will not be published.