בית קנדינוף: איך לעשות אוכל באהבה

0 1,892

בואו נחזור אחורה לרגע.

כשהייתי בת 21, טסתי לארצות הברית, צ'רלסטון, דרום קרוליינה. אחרי כמה חודשים בצ'רלסטון החלטתי שאני רוצה שינוי, ועברתי למקום אחר – עיר בשם קולומביה. בקולומביה הכרתי את שמי.

שמי, או בשמו המלא – אלישמע מעמק לב תמים – שמע אותי. שמי שמע אותי והקשיב מעמק ליבו התמים לכל רחשי ליבי. הוא הכיל אותי אבל לא רק, הוא גם האכיל אותי. בכל יום שישי הוא היה חושב שעות, על מה לבשל לנו לארוחת שישי.

היינו רק אני והוא בתוך בית די עצוב ובמשך חודשיים הכרנו זה את זו לעומק. אני הבנתי ששמי אוהב לבשל והוא מת לחזור לארץ. שמי הוא איש אגדי, אופטימי, רגיש. החברות שלנו כל כך טובה וארוכה. ומה אני אגיד לכם? שמי גם לקח אותי לראות את פרל ג'ם בהופעה, אחרי ההופעה הזאת קרו הרבה דברים שגרמו לשנינו לעזוב למקומות אחרים.

שמרנו על קשר די הדוק ובינתיים אני סיימתי תואר בקולנוע והתחלתי לכתוב, לצלם ולתעד. ושמי – שמי הוא השף של בית קנדינוף ועל הבית קנדינוף נכתוב היום.

 

בואו נחזור קצת יותר אחורה.

בית קנדינוף  הוקם בידי יוסף ביי קנדינוף, מעשירי הקהילה הבוכרית בירושלים, שעבר להתגורר ביפו בראשית המאה העשרים. הבית נבנה בסגנון שאפיין את הבנייה של בתי הערבים העשירים שהוקמו בסוף המאה ה-19 לאורך רחוב עזה (היום רחוב יפת): מבנה אבן בן שתי קומות, חזיתות עם פתחים מקושתים, מרפסות תלויות ובולטות ותקרות גבוהות ומקומרות.

 

את הבית ההיסטורי הזה החליטו להפוך למסעדה לפני שנתיים, מסעדה עם מתחם חללים לאמנים. שמי היה חלק מההקמה של המטבח של המקום. אני זוכרת שהוא חיפש מקררים ותנורים במטרה לאבזר את המטבח של המקום בצורה הכי מקצועית.

 

מי שמכיר את שמי יודע שהוא אוהב לעבוד, ולעבוד קשה. רוב היום, הוא נמצא בעבודה. אז החלטתי שסוף סוף הבלוג הולך לעסוק בבית קנדינוף כדי שתהיה לי סיבה לבקר אותו בעבודה.

 

ההשראות של שמי מגיעות קודם כל מהבית. אימא שלו ניו ג'רזי ואבא אלבמה. השניים נפגשו אצל הרב קרליבך בניו יורק. התאהבו, ועלו לארץ למושב מבוא מודיעים. הבית, אצל שמי הוא הלב. זה הדבר הכי חשוב לו. האוכל שלו מגיע עם המון רגש ואינטרפרטציה למושב שלו או איך שהוא קורא לזה "המויישב". (זה מושב רק של אמריקאים). ההשראה מגיעה משם כי שם מבשלים עם הלב ועם חומרי גלם איכותיים שגידלו בעצמם או שהגיעו מחוות מהאזור.

 

עוד אחת מההשראות של שמי הוא השף מאסימו בוטורה, שף איטלקי שעושה אוכל איטלקי אותנטי. המסעדה שלו נמצאת במחוז מודנה באיטליה ונקראת " אוסטריה פרנצ'סקנה" – המסעדה הזאת זכתה במסעדה הטובה בעולם לשנת 2018.

 

המטבח של הבית קנדינוף הוא מטבח יפואי-ים תיכוני שמביא טעמים מרגשים. הכל מדויק, טעים ואותנטי. המקום מעוצב בהתאם, החללים של האמנים נותנים במה ליוצרים ואמנים מהאזור. המקום כולו משמש לבמה היפסטרית משגעת.

 

מה שאני לובשת זה שמלה חדשה שקניתי מהמעצבת מרינה או בשם של המותג שלה MOLEKULA. השמלה הזו משגעת, בגלל האי-סימטריות שלה, בגלל שמרינה צבעה את השמלה בעבודת יד, למרינה יש חנות בבוגרשוב 15. 

 

המשקפיים הם של המותג SPITFIRE  והן מגניבות במיוחד. קסם לבשה שמלה מהתקופה שהייתי חוגגת על הקניונים בארצות הברית – שמלה של המותג  BEBE שאין הרבה שלא מכירים אותו.

 

אחרי שהרחבתי קצת על הלבוש הגיע הזמן לחזור לאוכל. אז ככה, הזמנו פוקאצ'ה זעתר שומשום, פרחי כרובית חמים, ברוסקטה באבאגנוש וטרטר עג'מי. הפוקאצ'ה היא להיט אבל איך לא? פחמימות או לא להיות. פרחי הכרובית היו מוגשים עם משהו סגול שנראה כמו סלק אבל זה בעצם בצל מוחמץ שהוסיף לכרובית בטירוף.

הפעם הראשונה שאכלתי ברוסקטה הייתה אז בקולומביה, כששמי הכין לי לאחת הארוחות שלנו. הברוסקטה של הבאבאגנוש היא פשוט תענוג לחך. הטרטר עג'מי? מרענן. חמצמץ. טעים.

לבסוף, פינקו אותנו בקינוח שנקרא "לילות ביירות" – עוגת קרם סולת עם קצפת רכה וסירופ מסטיק, זעפרן, מי זאהר עם אגוזי מלך, פיסטוק וקוקוס.

 

האוכל היה משגע, מעניין, ובעיקר – מרגש!

הכתובת היא הצורפים 19,

כל יום החל מ17:00 בערב.

לכו להתפנק, לכו להתרגש.

Leave A Reply

Your email address will not be published.